השוואת קרנות השתלמות: איך משווים נכון ומה לא להשוות

נכתב על ידי אלירן צורי, סוכן ביטוח פנסיוני וכללי מורשה

חיפוש של ״השוואת קרנות השתלמות״ מביא עשרות טבלאות מסודרות, ורובן מציגות עמודה אחת בולטת: התשואה בשנה האחרונה. זו הדרך הקלה להשוות, אבל לא בהכרח הנכונה. קרן השתלמות היא כסף שיושב אצלכם שש שנים ויותר, ולכן ההשוואה צריכה להיות רחבה יותר.

במדריך הזה תקבלו שיטה: מה בודקים, באיזה סדר, איך משתמשים בגמל-נט של רשות שוק ההון, ואילו השוואות כמעט תמיד מטעות. בלי דירוג של קרנות ובלי להמליץ על גוף מסוים, כי ההשוואה הנכונה תלויה במסלול שלכם, בכסף שנצבר ובמועד שבו תצטרכו אותו.

למה השוואה לפי תשואה אחרונה היא מלכודת

תשואה של השנה האחרונה מתארת מה קרה בשוק בתקופה קצרה ואיך הקרן הייתה חשופה אליו. היא לא אומרת מה יקרה בהמשך, וגם לא מי ניהל טוב יותר לאורך זמן. קרן שהחזיקה יותר מניות בשנה שעלו המניות תיראה מצוינת, ואותה קרן תיראה גרועה בשנה שירדו.

מי שבוחר קרן לפי המקום הראשון בטבלה השנתית מעביר כסף, לרוב, אחרי שהעלייה כבר קרתה. לכן כדאי להסתכל על כמה חלונות זמן ולבדוק אם התוצאה עקבית.

הקריטריונים: מה משווים ואיך

הטבלה מרכזת את הנתונים שכדאי לבדוק בכל השוואה, ומה הטעות הנפוצה בכל אחד מהם.

קריטריון	מה בודקים	הטעות הנפוצה
סוג המסלול	כללי, מנייתי, אג״ח, שקלי, מחקה מדד, הלכתי. משווים רק בין מסלולים זהים	להשוות מסלול מנייתי לסולידי ולהסיק ״מי ניהל טוב יותר״
תשואה לאורך תקופות	שנה, שלוש וחמש שנים. האם התוצאה דומה בכל החלונות	להסתמך על שנה אחת, או על תקופה שנבחרה במקרה
דמי ניהול	דמי הניהול שנגבים בפועל מהצבירה, ולא רק מה שמפורסם. בדקו גם אם יש גבייה מהפקדות	להתעלם ממספר ״קטן״ שחוזר על עצמו כל שנה על כל הצבירה
רמת סיכון	הרכב הנכסים, החשיפה למניות ולחו״ל, ומדד שארפ שמראה תשואה ביחס לתנודתיות	לבחור תשואה גבוהה בלי לבדוק כמה סיכון נלקח כדי להשיג אותה
גודל הקרן	היקף הנכסים ושיעור הגידול של הקרן	להניח שגדול שווה טוב יותר, או שקטן שווה זול יותר
נזילות הנכסים	מדד הנזילות שמוצג בגמל-נט. ציון נמוך אומר שיש יותר נכסים שקשה לתמחר ולמכור	להתעלם מהמדד ולקבל נתוני תשואה כאילו הם מדויקים לחלוטין
תנאי שימוש	ותק, אפשרות ניוד, זמן עד משיכה פטורה ממס, ושירות מול הגוף המנהל	להחליף קרן בלי לבדוק מה קורה עם הוותק ועם המועד שבו אפשר למשוך

דמי ניהול: הנתון שאפשר לשלוט בו

תשואה אי אפשר לחזות, אבל דמי ניהול ידועים מראש. הם נגבים בכל שנה, ולכן הפער ביניהם מצטבר לאורך שנים. התקרות בחוק, והגוף המנהל רשאי לגבות פחות. מי שמחזיק קרן שנים רבות כדאי שיבדוק מה הוא משלם בפועל ויבקש הצעה מתחרה, במיוחד אם הצבירה גדולה. לפירוט, ראו את המדריך על דמי ניהול בקרן השתלמות, ואת מחשבון השפעת דמי ניהול שמראה כמה פער קטן עולה בטווח ארוך.

גילוי נאות: הכותב הוא סוכן פנסיה וביטוח מורשה (רישיון L-00130991) ועשוי לקבל עמלות מגופים מוסדיים בגין מוצרים שנרכשים בעקבות פנייה אליו. המידע במאמר כללי בלבד, אינו ייעוץ או שיווק פנסיוני אישי, ואינו תחליף לבדיקה פרטנית של מצבכם.

איך משתמשים בגמל-נט, שלב אחרי שלב

גמל-נט הוא אתר של רשות שוק ההון, ובו נתונים שמדווחים הגופים המוסדיים. הוא חינמי, והנתונים בו אחידים, ולכן הוא נקודת ההתחלה הנכונה. התהליך הכללי נראה כך:

1. בוחרים סוג קופה. קרנות השתלמות, ולא קופות גמל אחרות.
2. מסננים לפי מסלול. כללי, מנייתי, אג״ח או אחר, כדי להשוות רק דומה לדומה.
3. קובעים טווח תאריכים. הדוחות דורשים טווח של שנה לפחות. מומלץ לבדוק כמה טווחים ולא להסתפק באחד.
4. קוראים את הנתונים לצד התשואה. דמי ניהול, מדד שארפ, גודל הנכסים ומדד נזילות.
5. בודקים הרכב נכסים. מה החלק במניות, באג״ח ובחשיפה לחו״ל, כדי להבין מאיפה הגיעה התשואה.
6. מצמצמים לכמה קרנות ומשווים ביניהן שוב באותו טווח זמן.

שימו לב: גמל-נט אינו ממליץ ואינו מדרג מי ״הכי טובה״. הוא נותן נתונים, וההחלטה נשארת אצלכם. הנתונים בו מדווחים לאחור ולכן לא מבטיחים תוצאות עתידיות. אם אתם לא בטוחים איפה הכסף שלכם נמצא היום, אפשר להתחיל מאיתור קרנות באתר הר הכסף.

מה לא כדאי להשוות

• מסלולים שונים. קרן מנייתית אמורה לנוע יותר מקרן אג״חית. השוואה ביניהן מראה הבדל בסיכון ולא הבדל באיכות.
• תקופות שונות. אי אפשר להשוות קרן בטווח של שלוש שנים לקרן אחרת בטווח של שנה.
• תשואה ברוטו ונטו. ודאו שהנתון שאתם משווים מביא בחשבון את אותם רכיבים בכל הקרנות.
• קרן רגילה וקרן ענפית. קרנות ענפיות פתוחות רק לעובדים בענף. מידע נוסף בדף על קרנות השתלמות ענפיות.
• קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה. יש ביניהן הבדלי מיסוי ונזילות, והן משרתות מטרות שונות. ראו ההשוואה בין קרן כספית לקופת גמל להשקעה.
• קרן עם ותק ארוך לקרן חדשה. לקרן חדשה אין היסטוריה, ולכן ההשוואה אליה תיעשה בעיקר לפי עלות ומסלול.

איך מחליטים אחרי ההשוואה

ההשוואה אינה מסתיימת בבחירת קרן. היא צריכה להתחבר לשאלות שהן אישיות: מתי תצטרכו את הכסף, כמה תנודתיות אתם מוכנים לשאת, ומה מקורות ההפקדה.

מועד המשיכה

המשיכה הפטורה ממס אפשרית בדרך כלל אחרי שש שנות ותק. מי שמתכנן לשימוש בטווח קצר צריך מסלול סולידי יותר, ומי שמחזיק שנים רבות יכול לשקול מסלול עם חשיפה גבוהה יותר. פרטים בדף על משיכת קרן השתלמות.

סוג המסלול

בחירת המסלול משפיעה על התוצאה לא פחות מבחירת הגוף. כדי להבין את ההבדלים, ראו את המדריך על מסלולי השקעה.

ניוד

אפשר להעביר קרן לגוף אחר ולשמור על הוותק, אבל כדאי לבדוק את התנאים לפני הבקשה. לפרטים: מדריך קרן השתלמות ותקרת הפקדה לקרן השתלמות. לפי הנתונים העדכניים, תקרת השכר המוטבת במס לשכירים עומדת על 15,712 ש״ח בחודש. עצמאים כפופים לכללים אחרים, ומוזמנים לקרוא על קרן השתלמות לעצמאי.

מחשבון: כמה שווה הפער בין שתי קרנות

הכניסו שתי קרנות שאתם שוקלים, ותראו מה ההבדל בצבירה בסוף התקופה. ברירת המחדל מניחה אותה תשואה ברוטו בשתי הקרנות, כדי להראות רק את השפעת דמי הניהול. אפשר לשנות כל נתון. התשואה היא הנחה להמחשה ולא תחזית.

מקורות רשמיים לבדיקה

הנתונים במאמר ובמחשבון מבוססים על פרסומי הגופים הבאים. לפני כל פעולה כדאי לאמת את הערכים מול המקור הרשמי, כי שיעורים ותקרות מתעדכנים. תאריך העדכון האחרון מוצג בראש העמוד.

• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
• רשות המסים בישראל
• גמל-נט, משרד האוצר

שאלות נפוצות

המידע במאמר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ השקעות או שיווק פנסיוני המותאם אישית, ואינו המלצה לפעול או להימנע מפעולה. נתוני החשיפה והמיסוי משתנים ומתעדכנים מעת לעת, ולפני כל החלטה יש לוודא אותם ולהתייעץ עם בעל רישיון. אלירן צורי, סוכן פנסיוני וכללי (אלמנטרי) מורשה מטעם רשות שוק ההון, רישיון מס׳ L-00130991.